תקציר בעברית: בשל הצפי לגידול האוכלוסייה ולהתרחבות הגודש בכבישים צפויות להחמיר גם ההשפעות הסביבתיות של ענף התחבורה בישראל. לשם התמודדות עם שינויים אלה יש לצמצם משמעותית את הנסועה הפרטית. אחד מכלי המדיניות שיוצרים שינוי בביקוש לנסיעות הוא עבודה מרחוק, המאפשרת לעובדים להימנע מנסיעות באזורי ביקוש ובשעות השיא. מאמר זה סוקר את הידע הקיים בנושא מדיניות עבודה מרחוק, את ההשלכות האפשריות של יישום מדיניות זו בישראל בכלל, ולנוכח השפעות מגפת הקורונה (COVID-19) בפרט.לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים: ניהוליים, טכנולוגיים, חברתיים ונוספים. שיעור העובדים מרחוק בישראל נמוך משמעותית ביחס למערב, אך נמצא במגמת עלייה במגזר הפרטי. לעומת זאת, הסכמי השכר במגזר הציבורי אינם מאפשרים עבודה מרחוק מלבד במקרים בודדים. דו"ח ועדת מומחים שפורסם לאחרונה ממליץ לממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית לעידוד עבודה מרחוק, שתכלול הצבת יעדים כמותיים לעבודה מרחוק במשק, תמיכה בתוכניות פיילוט ומתן תמריצים למגזרים השונים. מגפת הקורונה חשפה עובדים ומעסיקים רבים במשק לאפשרות של עבודה מרחוק, וזו הפכה לאחד הסממנים הבולטים של התקופה ויושמה לראשונה במגוון ענפים במשק, לרבות המגזר הציבורי. נראה כי להתנסות לא מתוכננת זו תהיה השפעה גם בתום תקופת המשבר על מיסוד והטמעה של עבודה מרחוק במשק הישראלי, וייתכן שבתנאים מסוימים אף על היקף הגודש בכבישים. יש לזכור כי בחלק גדול מהמשק בוצע מעבר חירום לא מתוכנן לעבודה מרחוק, ללא הכשרה מתאימה לעובדים ולמנהלים, ללא תיעוד ובקרה נאותה הנדרשים מפיילוט שמופעל במצב שגרה, וללא שימוש במרכזי תעסוקה משותפים המותאמים לעבודה מרחוק. למרות זאת, המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום עבודה מרחוק בישראל ולזיהוי פרקטיקות אפקטיביות לעבודה מהבית. התובנות שעולות כיום ושימשיכו להצטבר בעקבותיו יאפשרו למקבלי ההחלטות לקדם ולמסד הסדרי עבודה גמישים במשק הישראלי גם לאחריו.English Abstract: The projected population growth and the expansion of traffic congestion, are expected to exacerbate the environmental impacts of the transportation sector in Israel. To deal with these changes, the mileage of private transportation must be significantly reduced.Teleworking (telecommuting) is one of the policy tools that can alter road travel demand, by allowing employees to avoid travelling in peak hours and in high demand areas. This paper reviews the existing knowledge on teleworking policy, the possible consequences of implementing this policy in Israel in general, and in light of the COVID-19 pandemic effects in particular. Teleworking has a great potential for economic and social benefits, such as transportation externalities saving, increasing productivity, strengthening the periphery areas, reducing gender inequality and making the labor market accessible to underprivileged populations. However, teleworking also creates quite a few challenges: administrative, technological, social and more. The rate of teleworking in Israel was significantly lower than in western countries, but is now on the rise in the private sector. In contrast, public sector employment contracts prohibit teleworking, except in very few specific cases. A recently published expert opinion report recommends that the Israeli government promotes a national plan to encourage teleworking, which will include setting quantitative targets for teleworking, supporting pilot programs and providing incentives to the various sectors.The COVID-19 pandemic has exposed many employees and employers to the possibility of working remotely, which has become one of this period's prominent features and was implemented for the first time in a variety of sectors and industries, including the public sector. It seems that this unplanned natural experiment will also have a positive effect on the institutionalization and assimilation of teleworking in the Israeli economy, beyond the pandemic, and under certain conditions even on the extent of traffic congestion. It should be noted that in a large part of the labor market, an unplanned emergency transition to teleworking has occurred, without proper training, documentation and proper control required from a pilot program in routine conditions, and without the use of hubs, adapted for teleworking. Despite this, the crisis has created an important opportunity to promote teleworking in Israel and to identify effective practices for working from home. The insights that arise today and will continue to accumulate in its wake, will enable decision-makers to promote and establish flexible working arrangements in the Israeli economy after the pandemic.
Read full abstract