: (Online Exposure, Legal Exposure: Privacy and the Publication of Court Cases)

Abstract

תקציר בעברית: בשנים האחרונות חל שינוי בדרכי ההפצה של פסקי דין, ובמקום הפצה למנויים בלבד של כרכים מודפסים של פסיקה נבחרת, מונגשים כמעט כל פסקי הדין וההחלטות לכל, בצורה דיגיטלית באינטרנט. השינוי הזה הביא עימו ברכה בהיבט של עקרון הפומביות: עבודתה של מערכת בתי המשפט ופסיקותיה נגישות יותר מאי פעם, אולם בה בעת, הביא עימו השינוי גם חשיפה מקוונת מוגברת של בעלי דין ופרטיהם האישיים. השינוי הטכנולוגי-עסקי-חברתי הזה מעורר שאלה ערכית: האם יש להעדיף את הפומביות על פני הפרטיות? מאמר זה בוחן את תכלית הזכות לפרטיות ואת תכלית עקרון הפומביות, תוך בדיקה האם וכיצד משפיע פרסום שמות בפסיקה על ערכים אלה. המאמר מציע ביקורת של ההמשגה החוקתית המקובלת במשפט הישראלי, של איזונים. שפת האיזונים שמעמתת בין הזכות לפרטיות לעקרון הפומביות רזה מכדי להכיל את המורכבות של התכליות שביסוד הזכות והעיקרון. בנוסף, ההמשגה של הסוגיה במושגיה של שפת האיזונים מהירה מדי. בירור התכליות מעלה שתחום החיכוך בין הפרטיות לפומביות קטן במידת מה ממה שנחזה במבט ראשון. ביקורת נוספת על שפת האיזונים היא שהיא צרה מכדי להכיל שחקנים נוספים שמעורבים בסוגיה. במקום זה, המאמר מציע להמשיג את ההליך המשפטי כהליך מידעי. ההמשגה מסבה את תשומת ליבנו לשחקנים הנוספים בזירה, כמו עורכי דין, שופטים, הנהלת בתי המשפט, חברות מסחריות שונות, מנועי חיפוש וספקי שירות אחרים. ההמשגה הזו מאפשרת לנו גם לאתר פתרונות משפטיים נוספים, כמו גם פתרונות טכנולוגיים וארגונים: למשל, חובה של עורכי דין ליידע את לקוחותיהם בדבר החשיפה המקוונת ומשמעותה המשפטית, שימוש בטופס פרטיות/פומביות בבית המשפט שמוצע במאמר, שינוי דרך ההפצה של פסקי דין, ועוד. English Abstract: The way in which judicial opinions are distributed is changing: instead of physical copies to subscribers, most decisions are made available online. This change is the principle of open courts, but it increases the online exposure of parties and their personal data. The socio-commercial-technological change raises a normative question: should we prefer openness to privacy? This Article examines the underlying purposes of the two opposing principles, with examples from Israeli law. The Article criticizes the Israeli balancing framework as inadequate for the complexities and principles at stake. Instead, it frames the issue as one of informational process. This requires taking into account additional players, such as lawyers, judges, the judicial administration, online commercial data services, search engines and others. The informational framework further enables us to seek additional legal, technological and organizational solutions. For example, among other things, the Article proposes that lawyers should have the duty to inform their clients of the expected online exposure, it promotes the use of a special public/private form at the outset of the procedure and a change in the distribution of cases..