הגבול המוסרי של הקניין הרוחני <br>The Moral Boundaries of Intellectual Property

Abstract

תקציר בעברית: תקציר בעברית: האם יש מקום לשקול שיקולי מוסר במסגרת דיני הקניין הרוחני? אסופת מאמרים קצרים זו בוחנת את השאלה בקשר לכמה מענפי הקניין תוך השוואה בין הענפים השונים. בחלקם יש התייחסות מפורשת לסוגיות של מוסר, למשל סעיף 11 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשלב-1972, שמגדיר סימנים שאינם כשרים לרישום בשל סיבות מוסריות. בענפים אחרים, יש מגבלות-תוכן מסוימות, שניתן להסבירן תוך פנייה לשיקולי מוסר. כך, ההוראה שבסעיף 7(1) לחוק הפטנטים, התשכז-1967, שמחריגה ממערכת הפטנטים המצאות שהן תהליך לטיפול רפואי באדם. מנגד, ישנם ענפים, כמו דיני זכות יוצרים, בהן החוק שותק ואינו שולל הגנה משפטית ליצירות בשל תוכנן, מתוך תפישת מוסר או תקנת הציבור. כיצד ניתן להסביר את השוני המשפטי הזה? האם שתיקת המחוקק בהקשרים מסוימים, כמו בדיני זכות יוצרים, פירושה כי חל הסדר שלילי, כלומר שהמחוקק סבר שאין מקום לשקול שיקולים מוסריים שכאלה? האם רשאי הרשם או בית המשפט לשקול שיקולים כאלה? תפישה לפיה אכן מדובר בהסדר שלילי מובילה לחשש כי המשפט—גם אם בשתיקה—מכשיר תוכן בלתי מוסרי ואף מעניק הגנה קניינית בגינו. המאמרים באסופה זו בוחנים היבטים שונים בממשק שבין ענפי קניין רוחני מסוימים לבין סוגיות מוסריות, ובין היתר, יצירות בלתי-חוקיות במסגרת זכויות יוצרים; הזכות המוסרית לשלמות היצירה; שיקולי מוסר בחוק העיצובים, התשעז-2017; שיקולי מוסר ותקנת הציבור ברישום סימני מסחר; הגבולות המוסריים של סודות מסחר; שיקולי מוסר בהליך רישום פטנטים; סוגיות מוסריות העולות בהקשר נגישות לתרופות מוגנות פטנט; ניתוח של מערכת הפטנטים כגורם סמוי להסדרת מוסר. המאמרים מבוססים ברובם על שולחן עגול שכותרתו הגבול המוסרי של הקניין הרוחני, שהתקיים בנובמבר 2017 על ידי מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני לזכר דר אמנון גולדנברג, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עורכי האסופה הם מיכאל בירנהק ואור כהן-ששון. English Abstract: Should moral considerations be integrated into intellectual property (IP) law? This collection of short papers (in Hebrew) examines this question regarding several IP fields. Some IP branches explicitly refer to such considerations, e.g., section 11 of Israeli Trademarks Ordinance [New Version], 1972 specifies categories of marks ineligible for registration due to moral reasons. Other IP branches contain softer limitations which can be explained as stemming from a moral perspective, e.g., section 7(1) of the Israeli Patents Act, 1967, which restricts granting a patent for methods of medical treatment of the human body. On the other hand, in some IP fields, such as copyright, the law does not engage in moral issues, and hence, does not exclude certain contents from IP protection. How can we explain this differential treatment of morality in IP law? Does the law’s silence imply that the legislature deliberately excluded such considerations? May courts and the IP registrar apply moral considerations in their decisions? Contending that IP must not address moral issues leads to the conclusion that law acknowledges immoral subject matter as valid, legitimate content. This collection addresses the interplay between specific IP fields and moral issues, discussing unlawful creative works in the Israeli copyright law; The moral right of integrity in copyright law; Moral considerations under the Designs Act, 2017; Moral and public policy considerations in trademark law; The moral boundaries in trade secrets; Moral considerations in patent examination; Moral issues that arise due to limited access to patent-protected drugs; Analysis of the patent system as a covert factor of regulating morality. The edited collection is based on a round-table held in November 2017, organized by the S. Horowitz Institute for Intellectual Property in memory of Dr. Amnon Goldenberg (SHIIP), at the Faculty of Law, Tel-Aviv University. The collection's editors are Michael Birnhack and Or Cohen-Sasson.