Abstract
תקציר בעברית: חוק חדלות פירעון קובע שני הליכי הבראה שונים בחלקים שונים של החוק - מסלול אחד, אותו אכנה ״המסלול האדום״, מופיע בחלק ב׳ לחוק. מסלול זה כולל כלים משפטיים חשובים וחיוניים להבראת חברה, דוגמת הקפאת הליכים ןושימור תוקפם של חוזים. אולם הוא כרוך בחילופי שליטה בחברה, קרי: במינוי נאמן במקום נושאי המשרה שכיהנו עד כה. המסלול האחר להבראה, אותו אכנה ״המסלול הירוק״, מופיע בחלק י׳ לחוק. ברשימה זו אראה כי מסלול זה הוא היפוכו המוחלט של המסלול האדום: הוא אומנם לא כרוך בחילופי שליטה בחברה, אך הוא אינו מציע לצדדים את אותם כלים משפטיים שכה חיוניים לצורך קידום מעשי של הבראת חברה. במסגרת רשימה זו ייבחנו טיבו של כל אחד מהליכים אלה, יתרונותיו ומגבלותיו. בחינה זו תעורר את השאלה איזה משני ההליכים (ושמא שניהם) הוא ההליך שאליו חברות אינן נכנסות, או למצער מנסות בכל כוחן להימנע מלהיכנס אליו. הרשימה תנסה לפענח את פשר רתיעה זו ולשקול האומנם רצוי הוא כי שני הליכי הבראה שונים יוצבו בחוק זה לצד זה. ברשימה זו אטען, כי המצב החקיקתי הקיים בישראל, בו הליכי ההבראה השונים מציעים לחברות ולנושיהן הליכים שונים, אשר כל אחד מהם מצויד בכלים משפטיים חלקיים בלבד לצורך קידום הבראה עסקית יעילה, אינו משביע רצון. המבנה החקיקתי של דיני הבראת חברות בישראל חולה וזקוק בעצמו להבראה. ברשימה זו אקרא לחקיקת מסלול הבראה אחד, שלם באמצעיו המשפטיים וידידותי למשתמש העיקרי בהליך – קרי: החברה עצמה. הליך כאמור אמור להידמות במאפייניו ככל הניתן לזה המתנהל בארה״ב לפי Chapter 11 של ה-Bankruptcy Code. הרשימה תצביע על עדיפותו המובהקת של הליך כאמור על פני הליכי ההבראה הקיימים היום בחוק הישראלי ובחוקי מדינות נוספות מבית מדרשו של המשפט האנגלי.English Abstract: Israel's newly enacted Insolvency and Economic Rehabilitation Law, 2018 ("The New Insolvency Law"), offers two distinct paths (or procedures) for corporate reorganization. The first procedure, found in Part II of the Law, is a procedure which includes the crucial legal means for a successful administration of a corporate reorganization case, such as the stay against creditors' enforcement measures, and the ability to assume executory contracts during the case. It also includes a majoritarian creditors' vote on a proposed plan (including an inter-class cram-down provision). However, this procedure comes at a significant price: it mandates a change of control at the outset of the procedure. A court appointed trustee replaces the management and board at the helm of the corporation. The alternative procedure under the New Insolvency Law is found in Part X of this Law. This procedure also allows a majoritarian vote of creditors (including an inter-class cram-down) on a proposed reorganization plan. However, in all other respects, it is the symmetric opposite of the procedure of Part II of the the New Insolvency Law: On the one hand it leaves the management and board at the helm, without their replacement by an appointed trustee; yet, on the other hand, this procedure lacks the essential means for an effective corporate restructuring, namely the stay (or moratorium) of creditors' enforcement rights and the preservation of executory contracts.This article exposes the insufficiency of either of these two statutory procedures for advancing successful reorganizations of corporate firms in Israel. It calls for the amendment of the of the New Insolvency Law by adopting a fully effective, and debtor friendly, reorganization proceeding reminiscent of the U.S. Chapter 11. It further points out, that a recent provisional amendment of the New Insolvency Law, effective for the year 2021 (as an aftermath of the coronavirus pandemic), follows suit of a full Chapter 11 proceeding. Accordingly, this article calls for the adoption of this newly enacted amendment as the permanent insolvency reorganization proceeding for Israel.
Talk to us
Join us for a 30 min session where you can share your feedback and ask us any queries you have
Disclaimer: All third-party content on this website/platform is and will remain the property of their respective owners and is provided on "as is" basis without any warranties, express or implied. Use of third-party content does not indicate any affiliation, sponsorship with or endorsement by them. Any references to third-party content is to identify the corresponding services and shall be considered fair use under The CopyrightLaw.