שופטי מערכת: עלייתה של הבירוקרטיה השיפוטית ומשמעויותיה <br>System Judges: The Rise of the Israeli Judicial Bureaucracy and Its Implications

Abstract

תקציר בעברית: הדגם השכיח לקריירה שיפוטית בישראל אינו שגרתי במבט השוואתי. הוא משלב מיסודו מאפיינים השכיחים הן במדינות המשפט המקובל והן מאפיינים השכיחים במדינות המשפט הקונטיננטלי. עם זאת, בשלושים השנים האחרונות נצפתה תופעה חדשה: עלייתם של שופטי המערכת. עורכות דין – מרביתן נשים – שבשלב מוקדם בקריירה המשפטית החלו לעבוד במסגרת מערכת השפיטה, כסגל עזר שיפוטי או/ו כרשמות, טרם בחירתן לשופטות מן המניין. המאמר הנוכחי מבקש לעמוד על שלושה היבטים של תופעת שופטי המערכת: היקפה ומאפייניה, הגורמים המרכזיים בעיצובה, ומשמעויותיה. ההיבט הראשון נוגע למגמות בדפוסי המינוי. בהתבסס על מחקר אמפירי מקיף ראשון מסוגו, המכסה את כלל השופטים שכיהנו בישראל מהקמת המדינה ועד לסוף שנת 2016, המאמר מבקש להראות את הדפוסים השונים במינויים שהם חלק מהתופעה. זאת, לרבות הירידה במספר ובשיעור השופטים המתמנים לערכאות הבכירות, הגידול בהיקף מערך הרשמים ושיעור השופטים שמשרתם האחרונה טרם מינוי היה כסגל עזר שיפוטי. ההיבט השני נוגע לגורמים המרכזיים המעצבים את התהוותו של דגם שופטי המערכת. התגבשותו של דגם זה לא הייתה תוצאה של החלטה סדורה אלא של סדרת החלטות טכניות לכאורה, המצטברות לכדי דגם של ממש. החלטות אלו התקבלו באתרים שונים, בכנסת, בממשלה, בוועדה לבחירת שופטים, ובמנהלת מערכת השפיטה. על אף ריבוי השחקנים והאתרים שבהם התרחש השינוי, המאמר מצביע על שני גורמים מרכזיים בהתרחשותו: מעבר מערכת השפיטה לתפיסה של ניהול סכסוכים והפרויקט של שיפוט כמקצוע. שני פרויקטים אידיאולוגיים אלה הם מרכזיים בעיצובו של הדגם, ובהתאם המנהלה של מערכת השפיטה והוועדה לבחירת שופטים הם אתרים משמעותיים שבהם הדגם התהווה. לבסוף, המאמר מבקש לעמוד על ההשלכות והמשמעויות של אימוץ הדגם. העמידה על השלכות אלו חשובה כבסיס לדיון עתידי בתופעה ובהסדרתה על ידי המערכת הפוליטית, שצפויה להתממש כחלק מהמאבקים הבין-מוסדיים המתרחשים בישראל בין שלושת הרשויות. המאמר מתמקד בשתי השלכות: בכך שדגם שופטי המערכת מקבע באופן מוסדי את התסריט המוסדי של הרשות השופטת; והפיכת הדגם לדרך כניסה משמעותית למערכת השפיטה עבור נשים שנעדרו ממנה בעבר: נשים ערביות, נשים יהודיות בעלות רקע דתי, ונשים יהודיות שגדלו בפריפריה החברתית-כלכלית של ישראל. שתי ההשלכות גם יחד – לרבת המתח שבניהן – מדגישות את מורכבות התופעה והשפעותיה, ועל כן את הצורך בהמשך מחקר ודיון ציבורי-מקצועי בעיצובה העתידי. English Abstract: The Israeli path to the judiciary is unusual from a comparative perspective. It incorporates properties common both to common law and civil law systems. In the past thirty years, this hybrid stance was further intensified by the emergence of a new phenomenon: the rise of system judges. These are lawyers—predominately women—who early in their legal careers began working in the judiciary, as law clerks and/or registrars, and were appointed to be judges from those positions. These judges are not recognition judges, nor are they strict career judges with a separate career path. This article presents this phenomenon and explores it. It traces its contours through the biographies of the judges. Based on an empirical study that covered the biographies of all judges appointed from between 1948 and 2017, it presents the different patterns in judicial appointments, such as a decline in the direct appointment of lawyers to appellate courts; the growth of the judicial staff, and the gradual rise of system judges across the judiciary. The article further elaborates on the central factors that shaped the system judges pathway. It argues that it has emerged not as the result of a premeditated plan, but rather through a series of seemingly technical reforms pushed by different actors in the judicial nomination committee, the Knesset, the government, and the director of the courts. Even though the process was promoted by different actors and in different arenas, the article demonstrates the central role played by the managerial shift of the judiciary in the past decade, and by the attempts to promote judgeship as a separate profession. Finally, the article discusses two possible implications that the emergence of system judges may have for the judiciary as a whole: the potential of system judges to institutionally solidify the voice of the judiciary, and the potential of system-judgeship as a pathway for marginalized groups.