המטאטא יאה לנו – הכלי של השב"כ והחלטת הנאותות האירופית <br>A Broom is Adequate: Isa's Tool and the EU Adequacy Decision

Abstract

תקציר בעברית: בתקנות האירופיות להגנת מידע, החלטת נאותות היא מנגנון המאפשר זרימה חופשית של מידע בין האיחוד האירופי למדינות אחרות, בתנאי שהאיחוד מצא כי דיני הגנת הפרטיות שלהן מספקים הגנה נאותה על המידע שמועבר מחוץ לאיחוד. ישראל זכתה להכרה כזו בשנת 2011, שבצידה יתרונות כלכליים לא בטלים לאומת הסטרטאפ. ועתה, החלטה זו עומדת בפני בחינה מחודשת. ההתפתחויות שחלו במהלך העשור האחרון בדיני הגנת הפרטיות האירופים (ובתוכם אימוץ התקנות הכלליות להגנת מידע, וחוסר הסובלנות של מבית הדין האירופי לצדק בכל הנוגע למעקב מקוון) יוצרות את הרושם שה'כלי' של השבכ, שדבר קיומו נחשף בשנה האחרונה, עשוי להיות אבן נגף משמעותית ברענון החלטת הנאותות האירופית לגבי דיני הגנת הפרטיות הישראליים. בחודש שעבר פורסמה טיוטת החלטת הנאותות של האיחוד האירופי ביחס לבריטניה (שלאחר הברקזיט, הופכת ל'מדינת צד שלישי' לצרכי העברת מידע אליה מהאיחוד), ולפיה מוצע להכיר בדיני הגנת הפרטיות הבריטיים כנאותים לצרכי העברת מידע מהאיחוד האירופי לבריטניה. רשימה זו בוחנת, לאור טיוטת החלטת הנאותות, עד כמה ה'כלי' של השבכ עשוי לסכל את חידוש ההכרה האירופית בנאותות משטר הגנת הפרטיות הישראלי. English Abstract: Israel’s privacy regime was recognized in 2011 as providing an adequate level of protection to data transfers from the EU. This recognition, suffice to say, is a significant economic advantage for the Startup Nation. Considering the developments in EU privacy law during the last decade, such as the GDPR and the post-Snowden CJEU data protection jurisprudence, it may appear that the revelations of Israel’s domestic bulk metadata collection practices will thwart the renewal of Israel’s adequacy status. However, recent drafts of EU legal materials – the UK adequacy decision and the ePrivacy Regulations, may suggest otherwise.