חייבים תמיד נשארים חייבים: מבט אמפירי על הליכי חדלות פירעון של יחידים <br>Debtors Always Remain Debtors: An Empirical View of Individual Insolvency Proceedings

Abstract

תקציר בעברית: תחום חדלות הפירעון מושך עניין רב בקרב חוקרים, רגולטורים, ואנשי פרקטיקה מתחומי המשפט, הכלכלה, המימון וראיית החשבון. עם זאת, מעטים הם המחקרים האמפיריים שבחנו את התנהלות הליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל ואת תוצאותיהם. הליך חדלות פירעון מתנהל כאשר חייב נקלע למצב בו אינו יכול לפרוע את חובותיו במלואם. במסגרת ההליך נבחנים כלל נכסיו של החייב אל מול חובותיו ותוך התחשבות בסדרי נשייה נקבעת חלוקת הנכסים בין הנושים, ובהתאם ליכולתו הכלכלית, בניכוי הוצאותיו, נקבע לחייב צו תשלומים חודשי אותו יהיה עליו לשלם. מחקר זה עוסק בבחינה אמפירית של מדגם ייחודי ומייצג של תיקי חדלות פירעון של יחידים, הבוחן לראשונה את סכום צו התשלומים החודשי לקופת הנושים ומתמקד במאפייני התיק המשפיעים על גובה הפער בין צו התשלומים הנקבע על ידי בית המשפט לבין יכולתו של החייב לשלם צו זה, יכולת המבוטאת בפער בין הכנסותיו להוצאותיו. תוצאות המחקר מראות כי בממוצע צו התשלומים גבוה מיכולתו של החייב לשלם צו זה. בנוסף נמצא כי ככל שלחייב יש חובות למספר רב יותר של נושים פיננסיים, וללא תלות בגובה החוב כלפי נושים אלו, כך הפער בין צו התשלומים ליכולתו של החייב לשלם, גדל. English Abstract: The subject of insolvency attracts much interest among researchers, regulators, and practitioners from the fields of law, economics, finance, and accounting. However, only few empirical studies have examined the conduct and results of individual insolvency and bankruptcy proceedings. An insolvency proceeding is conducted when a debtor finds himself in a situation where he is unable to repay his debts in full. As part of the procedure, the debtor’s assets are examined against his debts, and the division of assets between the creditors is determined while taking into account the creditors’ order of priority. Subsequently, according to his financial ability, the debtor is required to pay a monthly payment order. This study employs a unique and representative sample of individual insolvency cases, and, for the first time, examines the sum of the monthly payment order to the creditors. We focus on the characteristics of the case, and in particular, on the effect of the difference between the payment order determined by the court and the debtor’s ability to pay, measured by the gap between his income and his expenses. We show that the payment order is, on average, higher than the debtor's ability to pay. Furthermore, we find that the greater the number of financial creditors to which the debtor owes debts, the greater the gap between the payment order and the debtor's ability to pay, regardless of the size of the debt owed to those creditors.