סיבתיות עמומה ונזקים שניוניים: על בעיה חדשה-ישנה ועל פתרונות אפשריים לה (Causal Uncertainty and Subsequent Damages)

Abstract

תקציר בעברית: אחד התנאים לחיוב נתבע בגין נזק שניוני לפי דיני הנזיקין בישראל, הוא קשר סיבתי בין הנזק הראשוני לנזק המאוחר, השניוני. ישנם מקרים בהם קל להצביע על קיומו או היעדרו של קשר כאמור. עם זאת, ישנם מקרים שבשל (או עמימות סיבתית) אין אפשרות לדעת אם הנזק השניוני נגרם כתוצאה מהנזק הראשוני או שמא כתוצאה מגורם אחר, שאינו עוולתי. במקרים אחרונים אלה עוסקת רשימה זו.בחלקו הראשון של המאמר נבחנת לראשונה הסוגיה של סיבתיות עמומה ביחס לנזקים שניוניים, אשר מתעוררת בין השאר נוכח המבנה הייחודי של הדיון בנזקים שניוניים בישראל. תופעת הסיבתיות העמומה עומדת בשנים האחרונות בחזית המחקר והפסיקה בדיני הנזיקין, והמאמר מוסיף נדבך נוסף לדיון בתופעה, ומקשר בינה לבין עולם הנזקים השניוניים. סוגיית הנזקים השניוניים נדונה עד כה מנקודת המבט של שיקולי המדיניות המשפטית בלבד וטרם נדונו השאלות העובדתיות המתעוררות בגדרה. עיקר חלקו הראשון של המאמר בהצגת הבעיה והמחשת הרלוונטיות שלה למשפט הישראלי, והטענה המרכזית בחלק זה היא כי הבעיה של סיבתיות עמומה ביחס לנזקים שניוניים עשויה להתעורר – ואף התעוררה במקרים מכוננים בפסיקה הישראלית – אולם טרם נדונה בספרות ובפסיקה.בחלקו השני של המאמר נעשה שימוש בתובנות ובניסיון שהצטבר במשך שנים רבות של דיונים בתופעת הסיבתיות העמומה מחד, ובנזקים שניוניים מאידך, על מנת להעריך מהו האיזון הראוי בין השיקולים המעורבים במצב בו מתעוררת סיבתיות עמומה ביחס לנזקים שניוניים. השאלה המרכזית שנבחנת הינה האם הכללים המסורתיים והמקובלים בדיני הנזיקין והמשפט האזרחי בכלל – כלל מאזן ההסתברויות ומבחן האלמלא, המובילים לתוצאה בינארית (הכל או כלום) – הם הכללים המתאימים להתמודדות עם הסוגיה המתוארת, ומהם הכלים האפשריים האחרים. בתוך כך, כולל המאמר סקירה של הפתרונות השונים שהוצעו להתמודדות עם סיבתיות עמומה, כגון פתרונות מסוג העברת נטל, החלת כללים של אחריות יחסית, והכרה בראשי נזק הסתברותיים. המאמר עומד על יתרונותיהם וחסרונותיהם של הפתרונות השונים, ובוחן את התאמתם למקרים של סיבתיות עמומה בעולם הנזקים השניוניים.English Abstract: Under Israeli Tort Law, In order to find a defendant liable subsequent damages, the plaintiff should prove factual causal connection between the first damage and the subsequent damage. However, in some cases the court can't determine, due to inherent causal uncertainty, whether the subsequent damage was caused by the defendant's wrongful acts or because of another, non-compensationable, cause.The first part of this paper is dedicated to present the problem of causal uncertainty regarding subsequent damages the first time. The causal uncertainty problem is located in the forefront of Tort law, in academic research and in courts. This paper adds another layer to the discussion, and relates it to the world of subsequent damages. So far, subsequent damages were addressed only from a normative, legal policy, point of view, whereas the factual questions were not raised. Hence, the first part of this article raises these questions and shows its relevance to Israeli law. The primary claim in this part is that the causal uncertainty problem can occur in subsequent damages, and in fact occurred in important cases in Israeli law, wasn't considered by courts and by scholars.In the second part of the article, I use the insights and the experience collected in years of discussions regarding the causal uncertainty problem on the one hand, and on subsequent damages on the other, in order to appraise the proper balance between the opposing considerations, and to find the right way to handle the problem raised in the first part. The main question I address is whether the traditional rules in tort law, and in civil law in general – preponderance of evidence test and the but for test, which lead to all or nothing conclusions – are the appropriate rules to handle the above-mentioned problem, and what are the other possible solutions. Whilst doing so, the article reviews the variety of solutions offered to deal with causal uncertainty, examines their advantages and disadvantages, and suggests whether the can be useful regarding causal uncertainty in the world of subsequent damages.