פיקאלי, פרץ ופוליקוב בבית המשפט העליון- השלכות הפרת חובותיו של המבוטח על זכאותו (וזכאותם של ניזוקיו) לתגמולי ביטוח <br>Insureds’ Breach of the Insurance Contract - The Consequences for Them and Their Victims

Abstract

תקציר בעברית: לאחרונה ניתנו שלושה פסקי דין של בית המשפט העליון שעסקו בהשלכת הפרת חובות המבוטח בביטוח רכוש לרכב על זכאותו שלו ושל ניזוקיו לתגמולי ביטוח: רעא 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בעמ, רעא 2843/18 הכשרה חברה לביטוח בעמ נ' ישראל פוליקוב ורעא 1219/18 שי פרץ נ' שלמה חברה לביטוח בעמ. על אף שכל שלושת פסקי הדין חידשו חידוש בתחום ביטוחי הרכוש לרכב ונתנו מענה לסוגיות שעד אז עמדו במחלוקת בערכאות הדיוניות – ועל אף שלפחות אחד מהם, פסד פיקאלי, יכול להוביל לשינויי עומק של ממש בשוק הביטוח – הם אינם נשענים זה על זה, ולא ברור ממבט ראשון כיצד הם משתלבים יחד לכדי מארג דוקטרינרי שלם. המטרה הראשונה של מאמר זה היא לייצר מסגרת דוקטרינרית ברורה שבה נוכל למקם את פסקי הדין האלו. המסגרת שנציע במאמר מבוססת על מועד ההפרה: המאמר יחלק את החובות בהם חב המבוטח לשלוש תקופות זמן – תקופת הזמן הטרום-חוזית; תקופת הזמן החוזית; והתקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח – ויבחן מהן זכויות המבוטח המפר את חובותיו בתקופות אלו ומהן זכויות ניזוקיו. המטרה השניה היא לקיים דיון ביקורתי ומעמיק בפסד פיקאלי, העומד בימי פרסום המאמר לפני דיון נוסף. המאמר מזהה ארבעה מוקדי ויכוח בין שופטי המותב בפיקאלי: הראשון, לגבי מהות המוצר הביטוחי; השני, לגבי היקפו של סייג המרמה שנועד להרתיע מבוטחים מלהפר את חובותיהם בכוונת תרמית; השלישי, לגבי הצורך להתאים את המוצר הביטוחי לצרכן-המבוטח; ולבסוף, הויכוח בשאלה מהם גבולות גישת הכיסוי היחסי שעמדה בלב פסיקת בית המשפט בפסד סלוצקי, והורחבה בפסד פיקאלי גם לביטוחי רכוש לרכב (ואולי לעוד סוגים רבים של ביטוחים). המאמר יציע את עמדתו ביחס לכל אחת מהפלוגתאות האלו. החלק השלישי במאמר יסווג את חובות המבוטח בביטוח חובה לרכב – כמו גם את השלכות הפרת חובות אלו – לפי אותה מסגרת זמנים משולשת שהמאמר מציג בחלקו הראשון. English Abstract: Over the last two years, the Supreme Court of Israel had issued three major opinions regarding the implications arising from a breach of the insured party duties under an auto insurance policy: CivA 9849/17 Pikaly v. Hachshara Insurance Company LTD, CivA 2843/18 Hachshara Insurance Company LTD v. Polikov, CivA 1219/18 Peretz v. Shlomo Insurance Company LTD. Although all three decisions have provided conclusive answers to legal questions debated in lower courts for many years, these decisions were not based upon each other and it is not obvious how they all fit together. The first objective of this article is to establish a comprehensive understanding of the significance of these cases and how they form a conclusive doctrinal framework. In order to do that, we categorize the insured party’s duties into three time periods: Precontractual duties – mainly the duty not to misrepresent when obtaining the policy; Contractual duties – relevant during the policy period; and lastly – duties imposed upon the insured after the occurrence of the insured event. We then situate the three cases within these timeframes. The second objective of the article is to hold a critical discussion of the Picaly case, as it is currently standing before further hearing in the Supreme Court. The article identifies four major points of division among the three justices in the panel: first, regarding the core nature of the insurance policy; second, concerning the correct interpretation of the fraud exclusion clause in the Israeli Insurance Contract Law; the third, the need to tailor policies to consumers’ individual profiles; and fourth, the boundaries of the proportional coverage approach, introduced by the court in the 2014 Slutzky case. Lastly, we discuss the implications from our analysis of auto insurance that covers property losses (which is not mandated in Israel) to auto insurance that covers bodily injuries, which is.