Abstract

תקציר בעברית: בחשיבה ההלכתית העיונית מושגים הלכתיים נדונים בלא קשר הכרחי למצב עניינים קונקרטי, וגבולותיהם נבחנים לאור האמור במקורות הסמכותיים של ההלכה ללא זיקה מחייבת לתוצאותיו האפשריות של העיון. לעומת זאת, החשיבה ההלכתית בפסיקה היא קונטקסטואלית, ומביאה בחשבון לא רק את האמור במקורות אלא גם את השלכותיה הפוטנציאליות בחיי המעשה. לשון אחר: בפסיקת ההלכה השיח ההלכתי איננו מוגבל לחשיבה על מושגים הלכתיים ועל פרשנותם של מקורות סמכותיים של ההלכה; חשיבתו של פוסק על-אודות נורמת ההתנהגות ההלכתית שהוצגה בפניו נתונה גם להשלכות שעשויות להיות לפסיקתו ולדמות החיים היהודיים שפסיקתו מעצבת ומכוננת.במאמר זה אני מבקש להשתמש בתובנה זו לשם סיפורה של בעיית הכשרות של יין, שגוים באו איתו במגע (בין בתהליך ייצורו ובין בהזדמנות אחרת), כפי שנדונה בידי חכמי אשכנז בימי הביניים (בעיקר במאות הי"א-י"ב) בבואם להורות לבני קהילותיהם הלכה למעשה. עיון בתשובותיהם ההלכתיות חושף מחלוקות על כל צעד ושעל והטענה שאותה אבקש להציע היא, שיש לראות מחלוקות אלה כביטוי למחלוקת עקרונית באשר לאופן שבו יש לשקול את השיקולים ההלכתיים השונים לנוכח פני המציאות (הכלכלית, החברתית והדתית), שבקרבה חיו ופעלו יהודי אשכנז בימי הביניים. ענייני הוא השיח ההלכתי, כלומר האופן שבו חכמי ההלכה מדברים על אודות שיקוליהם בבואם להורות ולפסוק הלכה למעשה. טענתי היא, כי האזנה קשובה לשיח ההלכתי בפסיקה מגלה, שהזיקה שבין אתגרי המציאות לשיקול הדעת ההלכתי נאמרת על-ידי חכמי ההלכה בעצמם, ואת הדבר הזה אבקש להראות.English Abstract: The halakhic writings of Medieval Ashkenazi rabbinic sages pertaining to the production and sale of wine reveals that Franco-German Jews and their non-Jewish neighbors cooperated very closely in virtually all aspects of the wine industry in the Middle Ages. This state of affairs gave rise to many halakhic question, to which rabbinic authorities needed to respond. This paper is devoted to the religious and ideological anxieties of these authorities, when dealing with such issues, as reflected in their practical halakhic discourse. It points at the existence of halakhic disputes throughout halakhic texts of the 11th and 12th centuries regarding the kashrut of wine, and it seeks to explain these disputes as a result of competing approaches to questions of religious and communal identity vis-a-vis the Christian majority, that existed among Franco-German rabbinic sages of the time.The subject has been dealt with intensively by Haym Soloveitchik in his two Hebrew books: Yeinam (Tel Aviv 2003) and Wine in Ashkenaz in the Middle Ages (Jerusalem 2008). Soloveitchik’s focus is on the ways medieval halakhists conceptualized the problems, that is, their understandings of the halakhic doctrines involved, and their interpretations of the relevant Talmudic texts. This focus reflects his fundamental view, that halakhic stances are primarily the product of textual learning and conceptual thinking. This paper follows a different path. Approaching the subject with the jurisprudential assumptions of the legal school known as Legal Realism, I maintain that the considerations underlying the halakhic disputes among medieval Ashkenazi rabbinic sages pertaining to kashrut of wine relate to the consequences of their rulings and their implications for the religious identity of the Jewish community.

Talk to us

Join us for a 30 min session where you can share your feedback and ask us any queries you have

Schedule a call

Disclaimer: All third-party content on this website/platform is and will remain the property of their respective owners and is provided on "as is" basis without any warranties, express or implied. Use of third-party content does not indicate any affiliation, sponsorship with or endorsement by them. Any references to third-party content is to identify the corresponding services and shall be considered fair use under The CopyrightLaw.